עמידר וניצנה

השם 'עמידר' צרוב בתודעה הישראלית, מפעל מפואר שהפך כמעט למילת גנאי, 'מילה של עמידר' - ביטוי כל הזעם ותחושת הקיפוח שליוו את שנותיה הראשונות של המדינה.
מה יישאר  מהשם הזה בעוד חמישים שנה, בעוד מאה, מה ייזכר מהמפעל האדיר של קליטת עולים חדשים ושיכונם במבנים של דיור ציבורי.
השם 'עמידר' לא מייצג רק שיטה, הוא מייצג גישה, צורת התייחסות - מתוך הנכונות לספק 'פתרונות' דיור נולדה הציפייה 'לפתרון' , מתוך הפטרונות הממסדית נולדה תחושה האכזבה והקיפוח.
דור הולך ודור בא, נותרו זקני הדור, נותר השם ואיתו הדימוי , נותרה רקמה עירונית שקו ישיר עובר בה בין חוץ לפנים והוא מספר תוכו כברו את שישים השנים האחרונות.
בקיץ האחרון, עם גלי המחאה הציבורית שכונתה 'מחאת הדיור' עלה שוב הצורך האנושי בקורת גג , עולה שוב ההכרה באחריות הממשל למתן קורת גג לנתיניו. אולי גלי המחאה האחרונים הם ביטוי לקפיצה נחשונית של 'עמידר' אל ההווה כמפעל רלוונטי גם בשנת 2012.

לצפייה בפרויקטים השונים ברחבי שכונת עמידר


בנוסף אולי תאהב/י את >>>

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...