'משעולי העצמאות' עוברים בתוך רקמה אורבאנית נמוכה - קוביות , קוביות של מבני שיכון דו קומתיים המכילים כל אחד כארבע דירות. מבני הבלוק הללו אופייניים לשנות ה50 וה60 של המאה הקודמת ובעיקר לתקופות בהן עיר הגנים האנגלית השפיעה רבות על התכנון העירוני בישראל. הם מקנים לשכונה מראה עירוני - כפרי, שעטנז של פרבר הממוקם בלב כרך.
באופן מסורתי הלכו חצרות הבלוקים והתחלקו בין בעלי הדירות כך שכל דירה קיבלה רבע מן הגינה המשותפת - כפועל יוצא הלכו הגינות והפכו לאזורים מגודרים, מטופחים או מוזנחים , גינה גינה לפי ראות עיני וצרכי בעליה.
מבחינה סטטוטורית, אזור משעולי העצמאות נבנה תוך כדי 'הפניית גבו' כלפי רחוב העצמאות.
הכניסות המשותפות לבניינים תוכננו מרחוב ויצמן. אלא שמרכזיותו של רחוב העצמאות הביאה ליצירת 'קיצורי דרך' שעברו בתוך הרקמה וממש כמו האנשים המהלכים בה, אט אט הלכו 'קיצורי' הדרך וביתרו את השטח .
כך נוצרה מערכת של משעולים העוברים לרוב על גבי קווי הפרצלציה המקוריים, ומצידיהם סימנים אישיים של סימון המרחב - גדר חיה, קיר, שורת שיחים, רשת ברזל או חבל כביסה.
נמתח קו טלפון, קופסת תקשורת של כבלים נתלתה על קיר , עמוד תאורה מעץ, מרפסת שנסגרת, קיר מורם כדי להסתיר מבט של עובר אורח, פה גדר מתכת, שם סורג ברזל, כאן בד ברזנט כחול , אצל השני ירוק. עץ לימון, ריחן להבדלה, דגל ישראל, ברוש בודד. קיר אחד נצבע לבן, שני בשפריץ, פה מוחלף הרעף, שם נוספת קומה - שנים של חיים, פרטים, מצטברים על פרטים כל אבן מדרך, כל סגנון טיח הם זיכרון לאופנה חולפת, או לטכנולוגיה שקסמה בזמנה, כל אחד מהם הוא עוד נדבך בהתהוותו של מרחב אקלקטי.
איך נוגעים במקום הזה, איך באים אליו, איך מפנים ממנו אשפה, מוסיפים תאורה, מסירים את כבל מס' 23 מעמוד העץ שעומד בתוך החצר של גברת מרציאנו מרחוב ויצמן, ושפעם עברו בו שיחות לשכנות ולילדים ולקרובים בארץ רחוקה ושהיום הוא לא שמיש ואפילו לא מחובר אלא שהוא עובר דרך שלוש חצרות וחצי ומתחיל מקיר ביתה של הגברת מרציאנו והולך ועובר דרך בתי שכניה עד לאותה חצר פרטית, שם ניצב עמוד עץ ישן ועליו אולי מאה כבלים סבוכים זה בזה ולכל אחד מהם נקודת מוצא וכולם מתרכזים באותו עמוד ישן.
ואיך מעבירים חשמל, איך מתקנים מרצפת, של מי הגדר הזו, של מי הקיר, למי שייך עמוד התאורה.
שטח האדמה המוזנח והלא מגודר, שאיש אינו חפץ בו ובה בשעה הוא שייך למישהו, מונח על שפת שביל, פרטי אבל ציבורי, פותח את המבט אבל סוגר את הלב.
מקצת ממשעולי העצמאות, מאי 2011, התמונות ניתן לראות את השונות והמגוון של המשעולים, בצד חצרות של בתים פרטיים וגדרות:
מקצת ממשעולי העצמאות, מאי 2011, התמונות ניתן לראות את השונות והמגוון של המשעולים, בצד חצרות של בתים פרטיים וגדרות:
אלו השאלות המלוות אותנו בבואנו להציע פעולה לשיפור חזות השכונה והן טומנות בחובן את התשובה - שיתוף פעולה של תושבים, מתכננים וגופי הביצוע - מתוך לקיחת אחריות משותפת על המרחב כולו - פרטי כציבורי.
ניתן ליישם מגוון של פתרונות על מנת להפוך את המשעולים למזמינים, נעימים למעבר בכל שעות היום, לבעלי נראות כשטח פתוח איכותי בשכונה, ולמזוהים במרחב העירוני והשכונתי.
בהדמיות מוצגים מגוון של פתרונות: שימוש בספורטקוט צבעוני כמצע קרקע, הוספת תאורה, שיפור חזות הגדרות הפונות למשעול, גינון ועד פתרונות נוספים.
משעולי העצמאות, הדמיות, סטודיו בת-ים:
