סטודיו בת ים, מעניק ליווי מקצועי אדריכלי בתהליך החידוש העירוני כמו גם, לכל פרויקטי הביאנאלה.
בחודשים האחרים סיימנו לגבש את 'התוכנית האסטרטגית להתחדשות עירונית בשכונת עמידר'.
התוכנית שלפניכם צמחה מתוך התכנון המקורי של השכונה – אשר נבנתה מלכתחילה על שתי גבעות טופוגראפיות. במרכזה של כל גבעה יוחד שטח למבני ציבור ומסביבים בתים למגורים. הרחובות אשר נבנו על קווי הגובה הטופוגראפיים 'נתפרו' על ידי רשת
שבילים להולכי רגל (צבועים בצהוב).
במשך השנים מרבית השבילים הפכו בלתי נעימים להליכה – חשוכים, מוזנחים ובלתי קריאים למשתמש. כפועל יוצא הלכו חלקם ונתפשו על ידי השכנים.
בתמונה - דוגמא לשביל העובר בצמידות לבית כנסת, שיל המחבר את רחוב נגבה עם גן לוגסי ועובר בצמוד לבית
כנסת רבי מאיר בעל הנס.
חלק אחר לעומת זאת – כמו 'שביל גלעד שליט' אשר מוצג כאן בתמונה, שוקמו וטופחו בידי השכנים ולרווחתם ונסיפקו לנו מקור השראה אדיר לטיפול בשבילי השכונה האחרים.
התוכנית האסטרטגית כוללת את שיקומה הפיזי של הרשת המרחבית כולה אשר למעשה כוללת – מבני ציבור ושטחים ציבוריים , כבישים ורחובות ואת רשת שבילי ההליכה.
צבועים בתכלת שני המרכזים הציבוריים העיקריים בשכונה :
1 . משמשאל – 'מתחם חינוך עקיבא' – כשמו כן הוא, מתחם של מבני חינוך וקהילה, הממוקמים על שטח גדול שהלך וחולק עם אין סוף גדרות והפך לסוג של פלונטר מרחבי במקום להיות קמפוס פתוח ונעים.
2 . השני – 'מתחם נתיבות רבקה ובתי הכנסת ' – זהו הלב התרבותי של השכונה – יש בו כמעט עשרה בתי כנסת (!) , מרכז לנשים דתיות ולילדים , בית ספר לבנות , תיכון לנערות וכמה גני ילדים. גם במתחם זה – שורה של החלטות קודמות יצרו מרחב מגודר ומחולק שחוסם את מערכת השבילים בשכונה במקום להיות משורת על ידה.
התוכנית האסטרטגית מציעה למעשה לקרוא את שני המחמים כאזורי קמפוס – ולנסות ולערער את החלוקה הקיימת בכל מתחם פנימה בין המוסדות הפועלים בו, מתוך רצון לייצר סינרגטיות עירונית - לייצר שלם הגול מסכום חלקיו.
הדרך למציאתו של אותו 'שלם גדול' עוברת דרך הכרת חלקיו – סוג הפעילות המתקיימת בהם, האנשים הפועלים בם, צרכיהם, שאיפותיהם, האופן בו הם רואים את המרחב.
תהליך ההכרות חושף באופן טבעי מוסדות בעלי מטרות דומות, עולם ערכים דומה, רצון משותף בהצלחת השכונה ועוד – אלא שפעמים רבות מוסדות שכנים מסוגרים מאחורי גדרות פיזיות ותודעתיות.
'מתחם נתיבות רבקה ובתי הכנסת' , למשל , מאכלס המון מוסדות דתיים, בעלי צרכים זהים, בעלי קהל צרכנים זהה – אלא שכל מוסד מגודר מאחורי גדר משלו – אחת השאלות שהעלנו בפני פרנסי העיר ותושבי השכונה היא – האם ניתן לייצר קריאה חדשה של המרחב ובמקום אותו רצף חצרות מוזנחות של בתי כנסת לחפש את אותה 'כיכר עירונית' שתשרת את משתמשי המקום בשבתות ובחגים כמו גם בימי חול.
החלק הראשון בתוכנית, מתייחס 'למתחם נתיבות רבקה ובתי הכנסת'. חשוב לציין שמדובר בסקיצה, בפיתוח שפת הרחוב 'הרמה להנחתה' קיראת תיגר על המצב הקיים.
לקריאה נוספת: 'למתחם נתיבות רבקה ובתי הכנסת'
אנחנו מצרפים כאן סקיצה ראשונית לטיפול במשעולים מס 1 ו 2 אשר עוברים מבית ספר נתיבות רבקה ועד לרחוב קדושי לוצק.
אנחנו מצרפים כאן סקיצה ראשונית לטיפול במשעולים מס 1 ו 2 אשר עוברים מבית ספר נתיבות רבקה ועד לרחוב קדושי לוצק.
